משוררת – ארלט מינצר

ארלט מינצר - משוררת     אֶת רַגְלָהּ בְּנַעַל בַּיִת אַט גּוֹרֶרֶת כִּנְזוּפָה. נָחֲתָה זִקְנָה כְּעַיִט, נֶאֱנַחַת, עֲיֵפָה.   בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ, מְטַיֶּלֶת, מְבַלָּה עִם נְכָדִים, גַּם פְּרָחִים הִיא מְגַדֶּלֶת – עִסּוּקִים כֹּה נִכְבָּדִים.   אַךְ...

נאמנה – ארלט מינצר

ארלט מינצר - נאמנה     הַצְּעִירוּת מוֹשֶׁכֶת לֵב, וְלָהּ אֶסְגֹּד, אֲבָל אִתִּי רַק הַזִּקְנָה תַּסְכִּים לִרְקֹד. בְּלֵית בְּרֵרָה, אִתָּהּ עַל זוּגִיּוּת אֶשְׁקֹד – גַּם אִם תַּשְׁחִית פָּנַי, בָּהּ לֹא אוּכַל לִבְגֹּד....

ארלט מינצר – כרית

כרית - ארלט מינצר     בַּמִּקְלַחַת בַּחוֹף, אִישׁ זָקֵן מִתְרַחֵץ; הַמַּיִם חָמִים וְנוֹגְעִים בּוֹ בְּרֹךְ. מֵאָז יָד בּוֹ נָגְעָה, חָלַף זְמָן אָרֹךְ. בֹּהַק אוֹר אַחֲרוֹן עַל גֵּווֹ מִתְנוֹצֵץ. הוּא שָׁב לְבֵיתוֹ וְקוֹרֵא: אָלִין! תְּמוּנָתָהּ מְחַיֶּכֶת...

שנים נושרות ברוח – אירית וייסמן מינקוביץ

שנים נושרות ברוח - אירית וייסמן מינקוביץ     עָלֶה נִדַּף אִמִּי. שְׁנוֹתֶיהָ עָלִים נוֹשְׁרִים בָּרוּחַ. אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהּ בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ שֶׁמָּא מַבָּטִי יְפוֹרֵר אוֹתָהּ וְהִיא תִּתְפּוֹגֵג בַּמַּשָּׁב. פַּעַם הָיוּ צְעָדֶיהָ מְדֻיָּקִים,...