תַּעֲתּוּעִים - ראובן גבע

נָם בִּי, טָמוּן בִּי, מַרְבַד שִׁיכְחָה,

שַׁעֲרֵי דַּעַת מַבְרִיחַ.

מַרְעִיף נֶחְרָצוֹת, סַרְעָפֵּי מְבוּכָה,

בְּעָתָּה אֶל לִיבֵּנוּ תַּגִיחַ.

מַתְּרִיס חֲגִיגִית בְּמוֹחִי זִיכָּרוֹן,

מַרְבִּים חֲלַצָיו שַעֲשׁוּעַ.

הֲיִדְעַךְ נִמְרָצוֹת, כְּיָקִיר שִׁיטָיוֹן,

הָמַרְנִין לוֹ פֶּתַּע פָּרוּעַ?

אַבְנֵי זִיכָּרוֹן, עֵדוּת לַחַיִים,

הִדְהוּד לַמֶרְחָק נִישָׂא.

שׂוֹחֲקִים חִישׁוּקֵי הַזְּמָן גַּם בּוֹכִים,

נְמֵקִים בִּנְתִּיבֵי הַמָּסַע.

כְּשָׁעוֹן חֲמַקְמַק, מְתַּקְתֵּק וְצוֹהֵל,

יֵשׁ חָרִיף זִיכָּרוֹן מִדַעַת.

עֵת לְרֶגַע כּוֹבֶה, גַּם עוֹצֵר, מִשְׁתַּעֵל,

אֲפֵלָה אַפְסוּתֶּנוּ נִצְבַּעַת.

כְּבוֹד אָדָם, זִיכָּרוֹן בְּחֵיקוֹ שָׂרוּעַ,

פּוֹרֵט מֵיתַּרָיו עֲדֵי כְּלוֹת.

יֵשׁ זִקְנָה תַּעֲרוֹם, אֱגְלֵי תַּעֲתּוּעַ,

תָּאִיר, שִׁיכְחָה וְלֵילוֹת.

מתוך הספר 'בצל כוכבים נושרים' הוצאת עתון 77 , 2016 , שוכתב לאחר הוצאת הספר ונעשו בו שינויים קלים