קטע בין אם לבתה - חגית חוף

עַל מִסְעַד כִּסֵּא הַנַּדְנֵדָה,

רוֹשֶׁמֶת בְּאֶצְבַּע אַחַת

מַפָּה עִם קַו אֶחָד

 

עָיַפְתִּי.

חַיַּי מַעֲרִיבִים אֶל עַרְבוֹת הַקֶּרַח

רוֹאָה אוֹתָם נִשְׁכָּבִים

 

מְקִיצָה,

חֲלוֹם וּמַחְשָׁבָה לֹא מְזַהִים זֶה אֶת זֶה

וְלֹא אוֹתִי

מְחַכִּים לְכוֹכָב הַשַּׁחַר

 

כָּל בֹּקֶר מַסְלוּל חָדָשׁ

מַרְחִיק אוֹתִי מִקַּו הַזִּנּוּק

רַב הַצֵּל עַל הָאוֹר,

יְחֵפָה חוֹזֶרֶת לַמִּטָּה

 

זִכָּרוֹן חוֹלֵף בְּרֹאשִׁי כְּמֵטֵאוֹר

קוֹרֵס

בָּרְחוֹב בּוֹ גָּדַלְתִּי

 

הַתֵּאָבוֹן אָבַד, בִּשְׁעַת הַתֵּה

סֵפֶל חַרְסִינָה מְרוֹקָן,

מְשַׂחֶקֶת בְּפֶתִי בַּר

בַּיָּדַיִם שֶׁל פַּעַם, טוֹרֶפֶת כְּמוֹ קְלָפִים

פּוֹרֶשֶׂת עַל מִשְׁטַח הַזְּמַן,

הַמַּלְכָּה הִיא גּ'וֹקֶר

הַמֶּלֶךְ מִזְּמַן לֹא כָּאן

 

נִנְעֲלוּ שְׁעָרִים.

רוּחַ פְּרָצִים פָּתְחָה לִי שַׁעַר סוֹדִי

עִם זִקְנָה

שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי עַל קִיּוּמָהּ.

 

חַיָּה עִם שְׁעוֹן אוֹרְלוֹגִין

גִּילוֹ כָּפוּל מִגִּילִי.

נֶאֱמָנִים זֶה לָזוֹ,

כָּל הַיּוֹם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת מוּלוֹ בְּאוֹתָהּ כֻּרְסָה

כָּל הַיּוֹם הוּא תָּלוּי מוּלִי עִם אוֹתָהּ שָׁעָה

 

קְחִי בִּזְהִירוּת אֶת כַּף יָדִי

הוֹצִיאִי אוֹתִי לַשֶּׁמֶשׁ

הַדֹּב, הַצָּב וַאֲנִי

שַׁבְרִירִים בְּתַרְדֵּמַת הַחֹרֶף

 

בְּעוֹד שָׁנָה

כְּשֶׁאֶתְבּוֹנֵן בָּךְ וְתִהְיִי זָרָה

הִשָּׁבְעִי לִי

שֶׁתֵּדְעִי כִּי אֲנִי אִמֵּךְ.

 

מתוך ספר בכתובים "אם בת – דמדומי שקיעה" (שם זמני)