סָבָתִי - חגית מנדרובסקי

סָבָתִי הָיְתָה גִּבּוֹרַת יַלְדוּתִי,

בְּעֵינֵי רוּחִי צָפִיתִי עַל מִרְקַע מַחְשְׁבוֹתַי,

אֵיךְ הִיא גּוֹבֶרֶת עַל זְאֵבֵי הַחֹשֶׁךְ הַלְּבָנִים.

נִמְלֶטֶת מִצִּפָּרְנֵי הָרָעָב, מְמִסָּה קַרְחוֹנֵי שִׂנְאַת זָרִים.

אֵל הָרַחֲמִים הֶחְרִים אֶת תָּאֵי מֹחָהּ

אֶל רֶחֶם תְּהוֹמוֹת הַלֵּב,

לַעֲלֹץ כְּתִינוֹקֶת בַּת יוֹמָהּ, נְטוּלַת מַעֲצוֹרִים.

סָבָתִי דִּלְּגָה מִבַּעַד לְגֶדֶר הַמּוֹסָד

אֶל עֲצֵי נֶצַח הַמַּרְכִּינִים צַמַּרְתָּם בְּכָבוֹד.

הִיא יָדְעָה לְפַטְפֵּט בִּשְׂפַת הָאֲבָנִים,

לְלַהֲטֵט דַּרְכָּם שֶׁל יְצוּרֵי הַפֶּרֶא, לִגְמֹא מֶרְחַקִּים

אֶל אֹפֶק הַשָּׁמוּר רַק לָהּ בְּכִיסֵי נַפְשָׁהּ.

אֲנִי פּוֹתַחַת אֶת קֻפְסַת הָעֵץ הַקְּטַנָּה, בָּהּ מוּטָל שְׁעוֹנָהּ שֶׁל סָבָתִי,

הַזְּמַן בּוֹ מִזְּמַן עָצַר מִלֶּכֶת. מְחוֹגֵי אַהֲבָתִי מַמְשִׁיכִים לְתַקְתֵּק.

ניקוד – חני צפריר