סַבְתָא אֶסְתֵּר - איריס אליה כהן

 

 

שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִיא

נָפְלָה:

 

פַּעַם אַחַת בַּמִּטְבָּח

בְּעֵת שֶׁהִתְקִינָה דָּגִים לְשַׁבָּת

רֹטֶב סָמִיךְ הֶאֱדִים אֶת הסִּיר

לִבֵּנוּ הִכְחִיל.

 

ופַעַם אַחֶרֶת,

בִּזְמַן שֶׁיָּרְדָה לַחֲצַר הַבִּנְיָן

לְהַשְׁקוֹת וּלְהַאֲכִיל שְׁאֵרִיּוֹת

חֲתוּלִים (לְכֻלָּם קָרְאָה ‘מִיסִי’,

מָשָׁל הָיוּ נְסִיכוֹת אַנְגְּלִיּוֹת).

 

וּפַעַם בַּדֶּרֶךְ לַבַּסְטָה שֶׁלָּהּ,

בְּשּׁוּק שֶׁל יְמֵי חֲמִישִׁי סָבְתָא

נָפְלָה, שְׁנֵי עוֹבְרֵי אֹרַח

סִיְּעוּ לָהּ

לָקוּם

וְהִבְהִילוּ אוֹתָהּ

לְבֵית הַחוֹלִים.

 

וְיוֹתֵר לֹא נָפְלָה

וְיוֹתֵר לֹא

 

מתוך ספרה ‘שחרחורת’,  הוצאה עצמית 2014