ארלט מינצר - משוררת

 

 

אֶת רַגְלָהּ בְּנַעַל בַּיִת

אַט גּוֹרֶרֶת כִּנְזוּפָה.

נָחֲתָה זִקְנָה כְּעַיִט,

נֶאֱנַחַת, עֲיֵפָה.

 

בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ, מְטַיֶּלֶת,

מְבַלָּה עִם נְכָדִים,

גַּם פְּרָחִים הִיא מְגַדֶּלֶת –

עִסּוּקִים כֹּה נִכְבָּדִים.

 

אַךְ לֹא דַי לָהּ בְּכָל אֵלֶּה.

מָה אוֹתִיר, נַפְשָׁהּ תֶּחְרַד,

מֵחַיַּי, חוֹלְפִים בְּלִי פֶּלֶא,

עֵת גּוּפִי אֶל בּוֹר יוּרַד?

 

אֲשׁוֹרֵר! אוּלַי פִּיּוּט

לִי יַקְנֶה שְׁבִיב נִצְחִיּוּת.

 

מתוך ספר שיריה “נשקתי לחושך” שיצא בהוצאת ‘פרדס’ בשנת 2014 , בעריכת אמיר אור