זיקנה - ענת גרי לקריף

לסבתא פרידה

זֶה עָצוּב

לִהְיוֹת מְיֻתָּר

הָעוֹלָם דּוֹהֵר קָדִימָה וְרַק אַתָּה נִשְׁאָר

אִישׁ לֹא מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר

וּבַדֶּלֶת כְּבָר אַף אֶחָד לֹא דּוֹפֵק

אַתָּה סְתָם

כְּאִלּוּ אַתָּה מֵת.

זֶה עָצוּב

לִהְיוֹת מְיֻתָּר

אֵין חֲלוֹמוֹת לְהַגְשִׁים מָחָר

הַכֹּל נִגְמַר וְאֵין לְאָן לָלֶכֶת

הַדְּלָתוֹת נִסְגָּרוֹת

כְּבָר אַחֲרֵי הַשַּׁלֶּכֶת.

זֶה כּוֹאֵב שֶׁאֵין כְּבָר בִּשְׁבִיל מִי

וְגַם לוּ הָיָה

הַנְּשָׁמָה כְּבָר עֲיֵפָה

מְשַׁוַּעַת

לָעוּף עִם הָרוּחַ

לָנוּחַ בְּחֶלְקָהּ אַחֲרוֹנָה.

זֶה עָצוּב

לִהְיוֹת אַחֲרוֹן

זֶה שֶּׁנִּשְׁאָר לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר

לֹא נוֹתָר פֹּה מְאוּם מִכָּל מָה שֶׁמֻּכָּר

וְנִהְיָה כְּבָר כָּל כָּךְ מְאֻחָר.

מְאֻחָר. מְיֻתָּר.

מִתְעַכֵּב הַמָּחָר

וְהַבֹּקֶר עוֹלֶה עַל קִמְטֵי הֶעָבָר

עֵינַיִם זְקֵנוֹת עַפְעַפַּיִם עוֹצְמוֹת

מְיֻתָּר.

אֶת הַבֹּקֶר הַזֶּה יְבָרֵךְ רַק מִי שֶׁנִּשְׁאָר.