'בחזרה לאי השטן' מאת אניה וייס סימונדס, עליה השלום, הוא ספר שונה.
אפשר לאהוב אותו, אפשר לשנוא אותו. דבר אחד בטוח- לא ניתן לחוש אדישות כלפיו. הוא ססגוני, מטלטל וחוטף ללא רחמים ומבלי לשאול לדעתנו למחוזות אחרים בעולם וגם לעולמה הפנימי הייחודי של הכותבת.
ספרה של אניה מגולל סיפור חיים של אישה אשר גדלה בבית קר ומנוכר של ניצולי שואה המנסה פשוט לחיות את החיים וליהנות מלהיות היא עצמה בלי המטען הכבד שהיא סוחבת איתה מן העבר.
האם זה אפשרי?
לעתים נדמה כי מדובר בגן-עדן. לעתים בגיהנום.
מצד אחד כיף גדול לברוח מארץ הקודש שלנו ולהתענג על מראות, ריחות, מטעמים, אנשים ססגוניים, חופים מטריפים, בילויים משכרים תרתי משמע עד אור הבוקר, ותחושה של חופש. של חיים בכיף, בזרימה, בשמחה.
מצד שני, עושה רושם, כי גם גיבורת הספר וגם הדמויות המקיפות אותה, בסופו של דבר, מרגישות אבודות. לא ממש מוצאות קרקע יציבה ואמיתית, אותה ניתן לכנות, בית.
הספר דיבר אל נפשי היהודית: 'היהודייה הנודדת' בעמקי נשמתי שזוכרת גולה וגלות וכעת בישראל, כמהה ליציבות, להתמסדות, לביטחון ולשלווה.
ומאידך גיסא, נותרה תוססת, סוערת, מבולבלת, ואינה מוצאת לה ממש מנוחה או עוגן בעולם.
התרגשתי ביותר במהלך הספר, מזיכרונות גיבורת הסיפור, היא היא גם הסופרת עצמה, אשר מיטיבה לשזור פלאשבקים מילדותה, המבליחים וחוזרים בחייה הבוגרים.
אני מודה ומתוודה כי לא מעט ייחלתי למצוא עוד פירורים מעברה. גיששתי בעיניי אחר הילדה והנערה שהייתה, אולי כדי להבין את דמותה המסתורית והמרתקת.
כאב לי מאוד על האובדן של אהוב נפשה ושותפה לחיים, שהתרחש באופן מפתיע וכל כך לא הוגן, בתאונת דרכים קטלנית.
נרתעתי מהטיפוסים איתם התרועעה ומצד שני לפעמים מצאתי בהם חלקים מעצמי וחשתי חמלה. ואף הזדהות.
כגלי הים המתנפצים אל הסלעים וחוזרים חזרה אל קו האופק, היטלטלתי כקוראת בין דפי הספר והמלים הנשזרות בו. עד שכבר מצאתי את עצמי חלק מן המסע המופלא של אניה, הספר התקרב אל קצו ורציתי עוד.
כששלחתי לאניה היקרה את דעתי הכנה על ספרה, אותו נתנה לי במתנה במפגש היחיד בו זכיתי לראותה, בעיר התחתית חיפה, היא השיבה לי כי מילותיי מחממות את לבה ומרגשות אותה ביותר.
למרבה הצער, זמן קצר לאחר התכתבות זו, התבשרתי כי אניה נפטרה ממחלת הסרטן שהתגלתה בגופה כמה חודשים לפני מותה. אניה ז"ל לא זכתה לקרוא רשימה זו מעולם…
מותה בטרם עת מצער ביותר. עצוב שסופרת נהדרת ואישה מרתקת עזבה את העולם כך… יהי זכרה ברוך! (תאריך פטירתה יולי 2017)
הרשימה מאת: חגית מנדרובסקי
בחזרה לאי השטן, מאת אניה וייס סימונדס ז"ל
הוצאת מנדלי, מאי 2016. 228 עמ' מודפס