ארץ אחרת - סברינה דה ריטה

לפעמים את מלווה אותי לתחנה

מחזיקה לי את התיק, עם החלב שקנית לי.

ושתינו עומדות מחכות לאוטובוס, כל שבוע בשמונה בערב.

לפעמים רואים כוכבים, כשהשמיים צלולים מעלינו.

האם הם רואים אותנו? האם את רואה את הגעגוע שלי?

געגוע לשדות כל כך צהובים, חמים מהבילים כמעט, מיופיים.

אבל את במקום אחר, ארץ אחרת, חולמת על ארץ קרה.

בקרוב נלך לקנות מגפיים, אמרת.

בינתיים, עלים אדומים נושרים, בקרוב יגיע החורף.

השבוע כנראה לא תלווי אותי לתחנה, כבר קשה לך לצאת מהבית.

אלך לקנות מגפיים, אל תדאגי.

וכשתהיי מוכנה ארוץ אליך