אני הזקנה הבאה בתור - נורית צדרבוים

זֹאת אֲנִי יוֹדַעַת

אֲנִי הִיא הַזְּקֵנָה הֲבָאָה בַּתּוֹר.

כְּשֶׁאֲבִי הַזָּקֵן מְבַלֶּה יָמָיו הַקְּשִׁישִׁים

בָּטֵל בְּתִשְׁעִים בּוֹהֶה בַּזְּמַן הַמִּתְכַּלֶּה

לְנֶגֶד עֵינָיו הָרוֹאוֹת נוּרוֹת נְשָׁמָה כָּבוֹת

צִילֵי אָדָם, גוֹמָעַת מַבָּטָם בְּפַחַד וּמְבוּכָה.

חַיֵּיהֶם הַשּׂוֹרְדִים הוֹכָחָה לְסוֹפָם, וַאֲנִי רוֹאָה

אוֹתָם בְּגוּפָם דְּעִיכָה.

כַּמָּה עֶצֶב סְטֵרִילִי רָאִיתִי שָׁם סָבִיב

זֶה סָבוֹ, זֹאת אִמּוֹ וְזֶה אָבִיו, לְחַיִּים

שֶׁשָּׂרְדוּ אֶת עַצְמָם יוֹתֵר לֹא יִרְאוּ אָבִיב.

כַּמָּה צַעַר רוֹאִים עַל פָּנִים שֶׁקַּמְּטוּ בְּאוֹרוֹ

שֶׁל יוֹם אַחַר יוֹם אַחַר יוֹם, וְקוֹלָם לֹא נִשְׁמַע

וּשְׁמַם לֹא נִסְפַּר, נַפְשָׁם כְּבָר הַלְכָה רַק גּוּפָם נוֹתָר.

מַבִּיטִים אֵלַי מַבָּט מְקַנֵּא מַבְחִין מֵבִין

שֶׁאֲנִי הַזְּקֵנָה הֲבָאָה בַּתּוֹר יוֹם לָבָן

יַחֲלִיף עַצְמוֹ לְיּוֹם שָׁחֹר, אֲנִי הַזְּקֵנָה

מִתְבּוֹנֶנֶת בָּאָב הַזָּקֵן רוֹאָה בְּשַׁמַיו

צֵל עָב, וּמַבָּט דַּק שֶׁנִּשְׁחַק לְאָבָק הִיסְטוֹרְיָה

נִדְחַק לְמִשְׂחָק הַזִּכָּרוֹן, עֵת עוֹלִים גַּעְגּוּעַי הֵדִים

לָדַעַת שֶׁכָּאן כְּבָר אֵין מִשְׂחָק יְלָדִים,

וְרָצִיתִי בֶּכִי קָטָן לַחֲנֹק כְּשֶׁרָאִיתִי עַד כַּמָּה

דּוֹמֶה זָקֵן לְתִּינוֹק וְנוֹתַרְתִּי לִזְכֹּר

שֶׁאֲנִי הַזְּקֵנָה הֲבָאָה בְּתוֹר.

10.1.17 – נורית צדרבוים