אלצהיימר - חגית מנדרובסקי

 

 

סָבָתִי הִתְהַלְּכָה בְּמִסְדְּרוֹנוֹת יַלְדוּתִי

כְּמוֹ הָאַלְצְהַיְמֶר בְּמִסְדְּרוֹנוֹת מוֹחָהּ :

 

נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ

 

מַחְרִיד

מְשַׁעְשֵׁעַ

 

עֵינֶיהָ הָיוּ רְטֻבּוֹת בְּלַהַט הַקּוֹל

שֶׁיָּבַשׁ מִשִּׁירִים.

 

חִיּוּכֶיהָ הֶאֱפִירוּ כְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ,

כְּאוֹתָם תָּאִים אֲפֹרִים-אֲפֵלִים

וְגוּפָהּ הִדִּיף רֵיחַ זִקְנָה.

 

הִתְאַמֵּץ כּוֹחַ יַלְדוּתָהּ

אֲשֶׁר פָּרַץ מִשְּׁיָרִים אֲבוּדִים

שֶׁל אֵין אוֹנִים

לִגְרֹב אֶת גַּרְבַּי הַזְּעִירוֹת עַל כַּף רַגְלָהּ,

לִקְנוֹת לֶחֶם בְּכַפְתּוֹרִים .

לַחְבֹּשׁ אֶת אַרְנַק הָעוֹר שֶׁל אִמִּי עַל רֹאשָׁהּ.

 

זוֹחֶלֶת, אֲבוּדָה בֵּינָהּ לְבֵין עַצְמָהּ,

מַלְכַּת תִּינוֹקוֹת בְּמַמְלָכָה

לֹא לָהּ.

 

שִׁבְעִים שָׁנָה מֵאֲחוֹרֶיהָ,  הַמּוֹחַ עָף

לָמוּת.

הַנֶּפֶשׁ מְדַלֶּגֶת

מִשִּׂמְחָה לִחְיוֹת.

 

השיר נכתב לסבתי ז”ל בצעירותי  פורסם בכתב העת המקוון ‘אוקפי’
 השיר פורסם גם בכתב העת ‘עמדה’ למתמודדים/ות עם מחלת האלצהיימר ולבני/ות משפחותיהם/ן
והוא מופיע בספר ביכוריי ‘חמלת אשת העורב’ אשר יצא בהוצאת ‘צור-אות’ באפריל 2016.