זקן לכוד - רינה סולומון

כְּפוֹר כִּסָּה אֶת זְגוּגִית הַחַלּוֹן.

שָׁכוּחַ לָכוּד בְּתוֹךְ גּוּפוֹ

בַּחֲדַר בֵּית חוֹלִים סִעוּדִי

הוּא שׁוֹכֵב עַד בּוֹא שְׁנָתוֹ.

לִבּוֹ הַיָּבֵשׁ פּוֹעֵם בְּשֶׁקֶט.

פַּרְצוּפוֹ מְדֻבְלָל וַחֲרוּשׁ קְמָטִים שֶׁל כְּאֵב.

שִׁנַּיִם מוּעָטוֹת בְּפֶה מוּגָף

וְעֵינָיו אוֹבְדוֹת בַּמֶּרְחַקִּים.

לִפְעָמִים הוּא מַצְלִיחַ לַחְמֹק לְרֶגַע

וּבְלִי לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ עֵינָיו מְשׁוֹטְטוֹת

עַל גְּבוּל הָעֹמֶק וְהָאוֹר

פּוֹרְקוֹת מַשָּׂא עֶרְגָּה

לִזְמַן  עָבָר.

בְּלִי דַּעַת הוּא שָׁב לִמְקוֹמוֹ

וּבְנֶפֶשׁ שְׁטוּחָה שׁוֹקֵעַ לִמְצוּלוֹת הַמִּטָּה

לְלֹא דֹּק תִּקְוָה.

לוֹ יָכֹל הָיָה בּוֹכֶה

בָּא אֶל הַתְּפִלָּה

וְשׁוֹטֵחַ תְּחִנָּתוֹ לִפְנֵי הָאֵל:

דּוֹרֵשׁ כִּי יִקַּח אוֹתוֹ מִן הַחֹשֶׁךְ

לָשֶׁבֶת בְּחֵיקוֹ.