חורפו של אביב - אנתולוגיה של זקנה

 

 

תחל שנה וברכותיה! נרגשת וגאה להציג את האסופה המקוונת שלנו בנושא הזיקנה.

מברכת את כול היוצרים/ות בתחום השירה, הצילום והציור אשר נענו לקריאתי ושלחו יצירות מגוונות, מרגשות ובעיקר, נוגעות ללב.

'אל תשליכני לעת זיקנה' :  אנתולוגיה זו משמעותית, חיונית וחשובה, על מנת שלא נשכח שאנו בני/ות תמותה וכי הזיקנה אינה פוסחת עלינו.

שומה עלינו להקדיש את הכבוד וההערכה לה היא ראויה ולדאוג בחברתנו לזקני/ות השבט, שצלחו את החיים בהצלחה מרבית, בין אם אלה הורינו, קרובי/ות משפחה או אנשים מבוגרים/ות בקהילתנו.

מסיבותיי האישיות, אני בוחרת להביע על במה זו גם צער וכאב אל מול כל אלה שלא זכו לחוות את הזיקנה. בלבנו הם תמיד נותרים צעירים לנצח. ועם זאת נעדרים.

לא אכביר יותר במלים, התמונות והשירים שמוצגים לפניכם/ן, מדברים בעד עצמם.

תמונת הכותרת של האנתולוגיה היא צילום שלי משנת 1998, בו בחרתי לתעד את ידיו של אבי ז"ל כשהוא לבוש בבגדים שהכי אהבתי- אפודת צמר על חולצת כפתורים והתנוחה האופיינית לו שתמיד הזכירה לי את הבית, כשהוא משלב ידיים על כרסו, נינוח ושבע רצון. כך בחרתי לזכור אותו.

תודה לאישי היקר ושותפי לחיים, אלעד רוטנברג, אשר במסירות אין קץ התגייס לערוך את דף האנתולוגיה, בדיוק מרבי שיאפשר לנו הנאה ויזואלית מן היצירות.

מאחלת לכם/ן הנאה רבה, והתרגשות מהאנתולוגיה היפה שלנו.

 

בברכה, חגית מנדרובסקי

כל הזכויות שמורות ליוצרים וליוצרות ©

סַבָּא, דּוֹד זְרֻבָּבֶל וַאֲנִי – שלומית כהן אסיף

    סַבָּא הָיָה חוֹלֶה. הַחֹם שֶׁלּוֹ הָיָה גָּבוֹהַּ. אִמָּא וְדוֹד זְרֻבָּבֶל  דִּבְּרוּ אַנְגְּלִית (וְזֶה סִימָן שֶׁאָסוּר לִי לִשְׁמֹעַ). כְּשֶׁבָּא הָרוֹפֵא, זְרֻבָּבֶל יָצָא אִתִּי לַגִּנָּה שֶׁל סַבָּא. יָשַׁבְנוּ עַל הַסַּפְסָל מֵאֲחוֹרֵי עֵץ הַמִּשְׁמֵשׁ,...

קראו עוד

פֵּרוּק לְגוֹרְמִים – תלמה כנעני

    הִגִּיעָה הַשָּׁעָה בָּהּ הַכֹּל מֻתָּר אַךְ לֹא גַּם אֶפְשָׁרִי. תִּגְבּוּר מִקּוּד, בְּגִידַת הַגּוּף, מֵמַד רוּחַ גְּזוּעָה וַאֲנִי- אֵין הִתְנַצְּלֻיּוֹת יוֹתֵר, עִמְעוּם פִּתְאוֹמִי שֶׁל כֹּחַ שִׁפּוּט. תּוֹבָנוֹת נִצְבְּרוּ וְאֻגְּדוּ וּלְקָחִים נִלְקְחוּ...

קראו עוד

הַזְּקֵנָה שֶׁאֶהְיֶה – נועם דרומי

    אֶתְמוֹל פָּגַשְׁתִּי אֶת הַזְּקֵנָה שֶׁאֶהְיֶה. לֹא, לֹא דִּמְיַנְתִּי. אֶלָּא, מַמָּשׁ פָּגַשְׁתִּי אוֹתָהּ. שׂוֹחַחְנוּ אֲרֻכּוֹת. יָדַעְתִּי שֶׁכְּשֶׁאֶהְיֶה זְקֵנָה, אֶהְיֶה זְקֵנָה כָּזוֹ. אֲנִי כָּל הַזְּמַן הַכֹּל. גַּם עַכְשָׁו, אֲנִי הַתִּינֹקֶת...

קראו עוד

ריסים – אביטל קשת

    הַדּוֹדָה הַהִיא, זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה, טָעֲנָה: "הָאִמָּא שֶׁל הַיַּלְדָּה מַדְבִּיקָה לָהּ רִיסִים, לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהֵם כָּל כָּךְ אֲרֻכִּים." אִמִּי שָׁתְקָה גַּם הַדּוֹדָה שָׁתְקָה.   לְיָמִים, כְּשֶׁהִסְתַּלְּקָה, נִנְשְׁפָה שׁוֹשֶׁלֶת הָרַבָּנִים...

קראו עוד

סבא שלי – אביטל קשת

    עַד גִּיל חָמֵשׁ סָבִי הָיָה הַסַּמָּן הַבִּלְעָדִי בִּנְתִיב הַבְּרִיחָה הַסּוֹדִי שֶׁטָּוִיתִי   כְּשֶׁנִּפְטַר, בָּכִיתִי אָבִי הִתְמוֹטֵט רִאשׁוֹן אֲנִי שְׁנִיָּה עָמַדְתִּי בֶּחָצֵר מְיַבֶּבֶת עָלָיו עָלַי עַל כָּךְ שֶׁאֲנִי כְּבָר בַּת שֶׁבַע   זְמַנֵּנוּ...

קראו עוד

מַעֲרָכָה רִאשׁוֹנָה – איציק שחר

    בְּמִגְרַשׁ הַמִּשְׂחָקִים זְקֵנָה עַל נַדְנֵדָה; שֵׂיבָתָהּ נִזְרֶקֶת לְאָחוֹר וּלְפָנִים, לְקֶצֶב חֲרִיקוֹת הַצִּירִים וְרַגְלֶיהָ מְצַיְּרוֹת בְּצִבְעֵי חוֹל צְחוֹק  גָּדוֹל וּמְשֻׁחְרָר. לִתְאוּרָה מֻקְצַב פָּנַס יְחִידִי כְּיָרֵחַ וְחַרְקֵי לַיְלָה...

קראו עוד

שְׁנַיִם – איריס אליה כהן

    עִם שַׁחַר הָיוּ נוֹטְלִים שְׁנֵי סַלִּים וְיוֹצְאִים לְכִוּוּן הַלּוּלִים. הוּא הָיָה מִתְבּוֹנֵן בְּסָבְתָא פּוֹסַעַת בֵּין שׁוּרוֹת הַכְּלוּבִים שׁוֹפֶכֶת תַּעֲרֹבֶת, מַאֲכִילָה אֶת הָאֶפְרוֹחִים שֶׁלְּעוֹלָם לֹא יִהְיוּ תַּרְנְגוֹלִים.   מִשָּׁם הָיוּ...

קראו עוד

סַבְתָא אֶסְתֵּר – איריס אליה כהן

    שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִיא נָפְלָה:   פַּעַם אַחַת בַּמִּטְבָּח בְּעֵת שֶׁהִתְקִינָה דָּגִים לְשַׁבָּת רֹטֶב סָמִיךְ הֶאֱדִים אֶת הסִּיר לִבֵּנוּ הִכְחִיל.   ופַעַם אַחֶרֶת, בִּזְמַן שֶׁיָּרְדָה לַחֲצַר הַבִּנְיָן לְהַשְׁקוֹת וּלְהַאֲכִיל שְׁאֵרִיּוֹת חֲתוּלִים...

קראו עוד

שֵׂיבָה – איריס אליה כהן

    אַחֲרֵי שֶׁהֻטְמְנוּ בְּכִלְיוֹתָיו אֲבָנִים וְנִמְזְגוּ מַיִם לָרֵאוֹת וְנֶחְסְמוּ עוֹרְקִי הַלֵּב וְהִצְהִיבוּ הַצַּוָּאר וְהַפָּנִים ואַחֲרֵי שֶׁסָּחֲבוּ רַגְלָיו צְעָדִים מִן הַמִּטָּה אֶל הַכִּסֵּא וּמִן הַכִּסֵּא אֶל הַמִּטָּה, וְאַחֲרֵי שֶׁנָּפַל וְסָפַג...

קראו עוד

מַזָּל – איריס אליה כהן

    "לְאִמִּי / לֹא חַיוּ לָהּ הַיְּלָדִים / לְאִמִּי" (ארז ביטון) וְהַיּוֹם הַהוּא הָיָה יוֹם חֲמִישִׁי, פַּעֲמַיִם כִּי רַע. הוּא שָׁטַף אֵת פָּנָיו הִתְגַּלַּח, יָצָא לַמֶּרְכָּז וְשָׁב כְּשֶׁנִּזְכַּר שֶׁשָּׁכַח אֶת טֹפֶס הַלּוֹטוֹ בִּמְגֵרַת הַתְּרוּפוֹת ("אַף...

קראו עוד

לאן נעלמו הילדים – אלי אליהו

    עַכְשָׁו שׁוּב שׁוֹאֲלִים לְאָן נֶעֶלְמוּ הַיְּלָדִים. אוֹמְרִים שֶׁחָטְפוּ אוֹתָם בְּמִרְמָה מִבָּתֵּי הַחוֹלִים. אֲחֵרִים טוֹעֲנִים שֶׁלֹּא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם. שֶׁאֵלֶּה דִּבְרֵי אֲנָשִׁים שֶׁנִּסְתַּתְּרָה בִּינָתָם. שֶׁהָיָה פָּשׁוּט אִי סֵדֶר, שֶׁלֹּא...

קראו עוד

ללא כותרת | וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָּקֵן – עידית ברק

    */ עידית ברק לֹא מֵהַקְּמָטִים לֹא מִן הַשֵּׂיבָה לֹא מֵהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁל אִמִּי. מֵהַשָּׁעוֹן הַמְּתַקְתֵּק אֲנִי חוֹשֶׁשֶׁת מֵהָרֶגַע שֶׁיֵּעָצֵר.   ************************************* וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָּקֵן / עידית ברק אֲנִי תּוֹהָה מָה עָלָה בְּגוֹרָלוֹ...

קראו עוד

אִמִּי | תָּכְנִית – עידית ברק

    אִמִּי \ עידית ברק אָז בְּיָמִים רְחוֹקִים סָבְלָה אִמִּי מֵרָעָב, מִמַּחֲלוֹת וּמִקֹּר בְּזִקְנָתָהּ הִיא סוֹבֶלֶת מִמָּה שֶׁעָלֶיהָ לִזְכֹּר ************************************ תָּכְנִית/ עידית ברק כְּשֶׁאֶזְדַּקֵּן יִתְקַמֵּט עוֹרִי כַּנְּיָר שֶׁכָּתַבְתִּי...

קראו עוד

כְּשֶׁאֶתְבַּגֵּר – שרית שמיר

    כַּפּוֹת יָדַי יִתְמַלְּאוּ בְּגָוֶן וּבַלּוּטוֹת הַגּוֹרָל יִתְגַּלּוּ מִתּוֹכָן וּשְׁבִילֵי הַמַּגָּע יְסַּפְּרוּ, עוֹר אֶל עוֹד שֶׁהִטְבִּיעַ וְצָרַב נְגִיעוֹת   כְּשֶׁאֶתְבַּגֵּר פָּנַי חֲרוּשׁוֹת הַקְּמָטִים יַעֲמִיסוּ חֲרִיצֵי רָזִים   כְּשֶׁאֶתְבַּגֵּר...

קראו עוד

קטע בין אם לבתה – חגית חוף

    עַל מִסְעַד כִּסֵּא הַנַּדְנֵדָה, רוֹשֶׁמֶת בְּאֶצְבַּע אַחַת מַפָּה עִם קַו אֶחָד   עָיַפְתִּי. חַיַּי מַעֲרִיבִים אֶל עַרְבוֹת הַקֶּרַח רוֹאָה אוֹתָם נִשְׁכָּבִים   מְקִיצָה, חֲלוֹם וּמַחְשָׁבָה לֹא מְזַהִים זֶה אֶת זֶה וְלֹא אוֹתִי מְחַכִּים לְכוֹכָב הַשַּׁחַר...

קראו עוד

הריבה של סבא – שלומית כהן אסיף

    כָּל הַשָּׁבוּעַ סַבָּא אוֹכֵל פּוֹמֵלוֹת שֶׁיִּהְיוּ לוֹ קְלִפּוֹת לְרִבָּה. בַּחֹרֶף, כָּל יוֹם חֲמִשִּׁי בָּעֶרֶב סַבָּא מְבַשֵּׁל רִבַּת פּוֹמֵלוֹת. יֵשׁ קְלִפּוֹת וְסֻכָּר, יֵשׁ תַּבְלִינִים כְּשֶׁסַּבָּא בּוֹחֵשׁ – מְחַיְּכִים לוֹ הַפָּנִים. סַבָּא עוֹשֶׂה...

קראו עוד

כְּשֶׁעָצוּב לִי – שלומית כהן אסיף

    אָמַרְתִּי לְאִמָּא: "עָצוּב לִי!" "לֵךְ תַּשְׁקֶה אֶת הָעֲצִיצִים," אִמָּא אָמְרָה. הִשְׁקֵיתִי וְלֹא עָזַר הָעֶצֶב לֹא עָבַר.   אָמַרְתִּי לְאַבָּא: "עָצוּב לִי!" "אָז תָּשִׁיר שִׁירִים," אַבָּא אָמַר. שַׁרְתִּי וְלֹא עָזַר הָעֶצֶב לֹא עָבַר.   אָמַרְתִּי...

קראו עוד

אסופת שירים מאת אביב חזק

    * כָּל הַדֶּרֶךְ הָיִיתִי סוּגָה בִּפְרִיחַת הַפְּרָגִים וּבַהִלָּה הַלְבָנָה שֶׁל עֲצֵי הַסַּחְלַבּ הָאֲוִיר הִתְמַלֵּא בְּרֵיחוֹת מְשַׁכְּרִים אַךְ אִמִּי לֹא הָיְתָה שָׁם * ראשית ואחרית בִּזְמַן שֶׁחִתַּלְתִּי אֶת אִמִּי נוֹלְדָה בִּי אֵם אָנוּ מַחֲלִיפוֹת...

קראו עוד

שלושה שירים – מיה טבת דיין

    דברים שאמרה לי סבתי בִּפְנִים אֲנִי רוֹקֶדֶת בַּחוּץ אֲנִי קְלִפָּה שֶׁהִתְיַבְּשָׁה. הַנְּשִׁימָה נִגְמֶרֶת לִי, אַחַת, אַחַת, וּבַבְּקָרִים, כְּדֵי לָקוּם אֲנִי שׁוֹכֶבֶת.   בִּפְנִים אֲנִי מְנִיפָה זְרוֹעוֹת בַּאֲוִיר, רוּחוֹת קְרִירוֹת שֶׁל אִיטַלְיָה לְאַחַר...

קראו עוד

הסכם סודי – מיה טבת דיין

    בִּתִי מִתְכַּסָּה בִּשְׁכָבוֹת רַבּוֹת שֶׁל לַיְלָה. הַשְּׂמִיכָה עַל הָרִצְפָּה. רַגְלֶיהָ חָמוֹת מִתֹּקֶף הֶסְכֵּם סוֹדִי שֶׁבֵּין הַלַּיְלָה לְבֵין יְלָדִים.   סָבִי בָּא אֵלַי בַּחֲלוֹמִי, פָּנָיו זוֹרְחוֹת כַּיָּרֵחַ בְּעִבּוּרוֹ. בָּעוֹנָה הַזֹּאת נָהַג...

קראו עוד

ככל שהתכלת לבדה – דנה אמיר

    לסבתי הֱיוֹת שֶׁאֵינִי מַרְבָּה לִבְכּוֹת גּוּפִי סָפוּג מָוֶת. פְּזוּרַת נֶפֶש אֲנִי מַקְשִׁיבָה לְקוֹלֵךְ הַצָּרוּד, הַקָּם אֵלַי לִרְגָעִים מִתוֹךְ הַשֶּׁקֶט. כָּל כָּךְ מוּזָר, לֹא לְפָרֵשׁ עוֹד אֶת דְּבָרַיִךְ בְּלָשׁוֹן שֶׁל עָתִיד. אֲנִי עוֹנָה לָךְ...

קראו עוד

ארץ נהרות – יחזקאל רחמים

    בְּאֶצְבָּעוֹת מְקֻמָּרוֹת מְעִקּוּלֵי חַיִּים צִיְּרָה לִי סָבָתִי בְּתוֹךְ עָנָן שֶׁל אֹרֶז מִתְבַּשֵּׁל, מַפָּה שֶׁל אֶרֶץ נְהָרוֹת, הִדְגִּימָה לִי אֶחָד-אֶחָד תַּמְרֵי-תְּמָרִים. בְּאִחוּר, מִתְבָּרֵר, בִּקְּשָׁה לוֹמַר דְּבָרִים לְגַמְרֵי אֲחֵרִים.   מתוך...

קראו עוד

אלצהיימר – חגית מנדרובסקי

    סָבָתִי הִתְהַלְּכָה בְּמִסְדְּרוֹנוֹת יַלְדוּתִי כְּמוֹ הָאַלְצְהַיְמֶר בְּמִסְדְּרוֹנוֹת מוֹחָהּ :   נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ   מַחְרִיד מְשַׁעְשֵׁעַ   עֵינֶיהָ הָיוּ רְטֻבּוֹת בְּלַהַט הַקּוֹל שֶׁיָּבַשׁ מִשִּׁירִים.   חִיּוּכֶיהָ הֶאֱפִירוּ כְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ,...

קראו עוד

סָבָתִי – חגית מנדרובסקי

    סָבָתִי הָיְתָה גִּבּוֹרַת יַלְדוּתִי, בְּעֵינֵי רוּחִי צָפִיתִי עַל מִרְקַע מַחְשְׁבוֹתַי, אֵיךְ הִיא גּוֹבֶרֶת עַל זְאֵבֵי הַחֹשֶׁךְ הַלְּבָנִים. נִמְלֶטֶת מִצִּפָּרְנֵי הָרָעָב, מְמִסָּה קַרְחוֹנֵי שִׂנְאַת זָרִים.   אֵל הָרַחֲמִים הֶחְרִים אֶת תָּאֵי מֹחָהּ...

קראו עוד

זיקנה – ענת גרי לקריף

    לסבתא פרידה זֶה עָצוּב לִהְיוֹת מְיֻתָּר הָעוֹלָם דּוֹהֵר קָדִימָה וְרַק אַתָּה נִשְׁאָר אִישׁ לֹא מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ דָּבָר וּבַדֶּלֶת כְּבָר אַף אֶחָד לֹא דּוֹפֵק אַתָּה סְתָם כְּאִלּוּ אַתָּה מֵת.   זֶה עָצוּב לִהְיוֹת מְיֻתָּר אֵין חֲלוֹמוֹת לְהַגְשִׁים מָחָר...

קראו עוד

הריקוד האחרון – ענת גרי לקריף

    סָבְתָא שֶׁלִּי, אִמִּי הַשְּׁנִיָּה אָנָּא, אֶחֱזִי בְּיָדִי הוֹלִיכִי אוֹתִי בִּזְהִירוּת בֵּין שְׁבִילֵי יַלְדוּתֵךְ, שָׁם חוֹלוֹת הַזְּמַן כְּבָר מִזְּמַן כִּסּוּ אֶת מֵתַיִךְ אַךְ בְּפָנַי עוֹד תֵּחָשֵׂף חֻלְצָתֵךְ הָרוּסִית הָרְקוּמָה חֲלוֹמוֹת נְעוּרַיִךְ...

קראו עוד

אדמה – רחל מדר

    סְתָו, בְּחַלּוֹנִי הָעֲנָנִים מְפִיצִים אוֹר וָרֹד זַרְקוֹרִי, עַל שֻׁלְחָנִי אַדְמַת גָּלִיל.   אֲנִי מְמוֹלֶלֶת רְגָבִים, אוֹחֶזֶת בְּאֶחָד, טוֹבֶלֶת בַּתֵּה -   וּמוֹצֶצֶת בְּפִי.   מתוך הספר "שירת האדמה" בהוצאת שופרא לספרות יפה בת"א  2013...

קראו עוד

ביקור משפחתי – רינה סולומון

    סַבָּא  יוֹשֵׁב עַל כֻּרְסָא וּמְדַפְדֵּף בָּאַלְבּוֹם הַמִּשְׁפַּחְתִּי.   הוּא  בּוֹחֵן בְּעֵינָיו הָעֲיֵפוֹת אֶת הַתְּמוּנוֹת מֵאִיֵּי הַזְּמַן שֶׁנִּשְׁפַּךְ - מָה מַרְנִין אֶת לִבּוֹ וּמָה מַעֲצִיבוֹ.   לְפֶתַע קוֹל צוֹהֵל מֵאִיץ " דִיוֹ" וְקוֹטֵעַ  אֶת...

קראו עוד

זקן לכוד – רינה סולומון

    כְּפוֹר כִּסָּה אֶת זְגוּגִית הַחַלּוֹן.   שָׁכוּחַ לָכוּד בְּתוֹךְ גּוּפוֹ בַּחֲדַר בֵּית חוֹלִים סִעוּדִי הוּא שׁוֹכֵב עַד בּוֹא שְׁנָתוֹ.   לִבּוֹ הַיָּבֵשׁ פּוֹעֵם בְּשֶׁקֶט. פַּרְצוּפוֹ מְדֻבְלָל וַחֲרוּשׁ קְמָטִים שֶׁל כְּאֵב. שִׁנַּיִם מוּעָטוֹת בְּפֶה...

קראו עוד

תַּעֲתּוּעִים – ראובן גבע

    נָם בִּי, טָמוּן בִּי, מַרְבַד שִׁיכְחָה, שַׁעֲרֵי דַּעַת מַבְרִיחַ. מַרְעִיף נֶחְרָצוֹת, סַרְעָפֵּי מְבוּכָה, בְּעָתָּה אֶל לִיבֵּנוּ תַּגִיחַ.   מַתְּרִיס חֲגִיגִית בְּמוֹחִי זִיכָּרוֹן, מַרְבִּים חֲלַצָיו שַעֲשׁוּעַ. הֲיִדְעַךְ נִמְרָצוֹת, כְּיָקִיר שִׁיטָיוֹן,...

קראו עוד

אין גיל לאהבה…. – רחל טוקר שיינס

    גם כשהפנים מלאים קמטוטים, כשבפה כמעט אין שינים, גם כשכבר לא חד רואות העיניים, כשהשיער מלבין או כבר אין. גם כשהגוף קצת בוגד וכוח כבר אין, עדיין אוחזים ידיים, עדיין צוחקות העיניים, עדיין דואגים כפליים, עדיין הלב פועם בשניים, אין גיל...

קראו עוד

מקום חשוך מאד – טלי וייס

    לֹא קַל לִחְיוֹת חַיִּים כְּפוּלִים רֹאשְׁךָ בַּמִּזְרָח וְלִבְּךָ בַּמַּעֲרָב וְאַתָּה מֵת לִצְלֹל לָאוֹקְיָנוֹס הַכָּחוֹל הַמְּכַסֶּה תְּהוֹמוֹת וּשְׁאֵלוֹת, שָׁנִים רַבּוֹת אַתָּה יָכֹל לִחְיוֹת בְּשׁוּלֵי הַחַיִּים כְּשֶׁבְּמָקוֹם פְּנִימִי נֶחְבָּא לוֹ קוֹל....

קראו עוד

סוף דבר הכל נשמע – טלי וייס

    יֵשׁ לוֹמַר אֶת הַדְּבָרִים בְּקוֹל צָלוּל אוֹ לֹא לוֹמַר אוֹתָם בִּכְלָל. מוּטָב לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה אַמִּיץ אֶחָד מֵאֲשֶׁר אֵינְסְפוֹר מַהֲלָכִים מְהֻסָּסִים. כַּאֲשֶׁר הַתִּקְוָה נִרְאֵית רְחוֹקָה מִתָּמִיד זוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר לְשַׁנּוֹת...

קראו עוד

אני חושב על – עמיקם יסעור

    אני חושב על זוג הזקנים שאוספים כיסאות במחזה של יונסקו מצפים למי שבכלל לא יבוא. אני חושב על הדייר הזקן שבעלת  הבית גברת עשתור קוברת חיים בעזרת שכניה בסיפור הראשון של א.ב. יהושע, דבר, 1957. אני חושב על אביה של הסופרת ז'קלין כהנוב בת אלכסנדריה הגוסס לאטו בבית החולים...

קראו עוד

זקנה היא – עמיקם יסעור

    זקנה היא הבהוב אור אזהרה על הגוף ההולך וכלה ועל הנפש אולי תיוותר. אולי לא. ושוב אדם יודע עד כמה רחוק ממנו מעיין האלמוות..

קראו עוד

דֶּרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה – עמיחי חסון

    זָרִים רוֹחֲצִים אֶתְכֶם, זְקֵנַי, מְכַוְּנִים זֶרֶם חַלָּשׁ אֶל מְבוּשֵׁיכֶם לְנַקּוֹת אֶת הַלִּכְלוּךְ שֶׁנֶּעֱרַם בְּיָשְׁבְכֶם עַל כִּסֵּא הַפְּלַסְטִיק בַּמִּקְלַחַת.   מֵעַל גַּבְּכֶם הַכָּפוּף קוֹרְאוֹת רַעְיוֹתֵיכֶם בִּשְׁמוֹת גְּנַאי אֶת הָעֵזֶר שֶׁהוּבָא...

קראו עוד

מָסֹרֶת – עמיחי חסון

    אֲנִי נִקְרָא עַל שֵׁם סָבִי וְהוּא חַי וַאֲנִי חַי וּבֵינֵינוּ הַרְבֵּה שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ. חֲתַךְ שְׂפָתַי מֵעִיד כְּנֶגְדִּי אֶת בּוּרוּתִי.   יָדִי בְּיָדוֹ הַקָּשָׁה שֶׁנֶּחְסַר בָּהּ אֶצְבַּע וְהוּא מַחֲזִיקָהּ חָזָק, מַרְכִּין דַּרְכָּהּ גּוּפִי...

קראו עוד

מַקְלוֹ שֶׁל סָבִי- עמיחי חסון

    בִּתְחִלָּה מָלַךְ שְׁלֹמֹה עַל הָעֶלְיוֹנִים וְעַל הַתַּחְתּוֹנִים וְלָחַשׁ אֶל הָרוּחוֹת כְּדַבֵּר אָדָם לְרֵעֵהוּ וְהִגְדִּיל מַעֲשָׂיו וְנָשָׁיו עַד שֶׁבָּא אַשְׁמְדַאי וְנִדְמָה בִּדְמוּתוֹ וְיָשַׁב עַל כִּסְאוֹ וְהָיָה שְׁלֹמֹה מְשׁוֹטֵט כְּשׁוֹטֶה תַּחַת...

קראו עוד

סבתא בטריפ – עודד פלד

    "סבא וסבתא מתים בשואה בדרך כלל ולך תדע איך זה להרגיש נכד" סַבְתָּא בִּטְרִיפּ לֹא מַכִּיר אוֹתָךְ אִישִׁית חוֹלֵם עָלַיִךְ מְאוֹת זִילְיוֹנֵי פְּעָמִים, כְּפוּפָה, מוּבֶלֶת לְכִבְשַׁן הַגַּז אַף יְהוּדִי גֵּאֶה מְמַלְמֶלֶת שְׁמַע יִשְׂרָאֵל הַנֶּכֶד שֶׁלָּךְ לֹא...

קראו עוד

בעין הסערה – עודד פלד

    בְּעֵין הַסְּעָרָה אִישׁ לְבֶן-שֵׂעָר לְמַרְגְּלוֹת אֶרֶז יוֹשֵׁב זְקָנוֹ הַצָּחוֹר נוֹסֵעַ בָּרוּחַ

קראו עוד

להזדקן – סיגל מגן

    לְהִזְדַּקֵּן - הָרֶגַע בּוֹ הָאֵין מִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּשׁ, וְהַקּוֹל הַחֵרֵשׁ גּוֹרֵם לִי לִדְאֹג: הַאִם אֶזְדַּקֵּן...

קראו עוד

ערב נפלא – סיגל אשל

    זֶה הָיָה בְּאֵירוֹפָּה, לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה, וְהוּא אָז סְטוּדֶנְט. הָלַךְ לִשְׁמֹעַ קוֹנְצֶרְט, קָנָה לוֹ כַּרְטִיס עֲמִידָה.   הַיָּצִיעַ רָחַשׁ שִׁיעוּלִים קְטַנִּים, רִשְׁרוּשׁ תָּכְנִיּוֹת וּפַּרְטִיטוּרוֹת.   גֵּו הָדוּר בְּמוֹתְנִית שֶׁל קְטִיפָה נִדְחַק...

קראו עוד

אילזֶה – סיגל אשל

    הַאִם צָרַחַתְּ: סִיגָאלֶע! סִיגָאלֶע! שָׁעוֹת, עַד הַמָּוֶת, כְּמוֹ שֶׁסִּפְּרוּ לִי? הָיִיתִי בָּאָה לְבַקֵּר אוֹתָךְ בַּמַּחְלָקָה הַפְּנִימִית, אַף פַּעַם לֹא נִשְׁאַרְתִּי פָּחוֹת מִשָּׁעָה. גַּם לֹא יוֹתֵר מִזֶּה. הֵבֵאתִי לָךְ קְרֶם פָּנִים וְעִתּוֹנִים עִם...

קראו עוד

ארץ אחרת – סברינה דה ריטה

    לפעמים את מלווה אותי לתחנה מחזיקה לי את התיק, עם החלב שקנית לי. ושתינו עומדות מחכות לאוטובוס, כל שבוע בשמונה בערב. לפעמים רואים כוכבים, כשהשמיים צלולים מעלינו. האם הם רואים אותנו? האם את רואה את הגעגוע שלי? געגוע לשדות כל כך צהובים, חמים מהבילים כמעט, מיופיים. אבל...

קראו עוד

גם הזקן הזה היה תינוק… – נפתלי בלבן

    גַּם הַזָּקֵן הַזֶּה הָיָה תִּינוֹק, יֶלֶד מַמָּשׁ חָמוּד וּמָתוֹק. אַחַר כָּךְ גָּדַל וְהָפַךְ לְנַעַר, אַךְ כָּל זֶה קָרָה בֶּעָבָר.   לְיָמִים לָמַד הוּא מִקְצוֹעַ, נָשָׂא אִשָּׁה בְּנֹעַם, עָבַד קָשֶׁה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים, יַחְדָּו גִּדְּלוּ יְלָדִים קְטַנִּים....

קראו עוד

אני הזקנה הבאה בתור – נורית צדרבוים

    זֹאת אֲנִי יוֹדַעַת אֲנִי הִיא הַזְּקֵנָה הֲבָאָה בַּתּוֹר. כְּשֶׁאֲבִי הַזָּקֵן מְבַלֶּה יָמָיו הַקְּשִׁישִׁים בָּטֵל בְּתִשְׁעִים בּוֹהֶה בַּזְּמַן הַמִּתְכַּלֶּה לְנֶגֶד עֵינָיו הָרוֹאוֹת נוּרוֹת נְשָׁמָה כָּבוֹת צִילֵי אָדָם, גוֹמָעַת מַבָּטָם בְּפַחַד...

קראו עוד

ידיים – נגה אורנשטיין סולודר

    כל כך הרבה כאב חופנות ידייך אצבעות מגששות וכבר אין הן נענות לרצונותייך אתמול תהית לזהותי ולא כל כך הכרת את נכדותייך הגשתי לך פרוסת עוגה קנויה ידך שאחזה בה רעדה, כמה ידייך לשו בבצק ורידדו עוגות שמרים בניחוחות וניל וקינמון ואת אינך זוכרת, עכשיו ידייך מונחות על...

קראו עוד

אדם נלקח מביתו – נגה אורנשטיין סולודר

    שחרית מועקת אבנים מועכות צפרים מבכות ניתוץ כנפי דרור במיטה זרה הקירות החשופים שותקים את עברה נבלעת באימת מנהרה שחורה כנפי עטלפים בקירותיה מצליפים אדם נלקח מביתו ללא בחירה אדם במקום זר, מנוכר אנשים בכיסאות גלגלים בוהים בחלל שעיניו מכובות מי ילטף? מי ימחה הדמעות?...

קראו עוד

זִקְנָה – מנחם מ' פאלק

     קָשָׁה הִיא הַזִּקְנָה וְאַכְזָרִית וְהַמַּסְלוּל אֵלֶיהָ עוֹבֵר בִּתְעָלוֹת הַגִּיל שְׂחִיָּה נֶגֶד הַזֶּרֶם חִפּוּשׂ חוֹף בּוֹ בִּיתָנִים שֶׁל מִבְטָחִים.   וְיֵשׁ אוֹמְרִים: "קִמְטֵי חָכְמָה". וְהִיא אָמְרָה שֶׁאֵלּוּ עֲנָפִים שֶׁל זִכְרוֹנוֹת נִבְחָרִים...

קראו עוד

הספד לסבתא האהובה – מוריה גבסי

    בלילה חלמתי חלום. ובחלומי אני רואה אתכם נפגשים, מתחבקים. מסתכלים אחד לשני בעיניים באהבה שאין לה התחלה ואין לה סוף. מתאחדים. סופכלסוף.   "הנאהבים והנעימים, בחייהם ובמותם לא נפרדו" מהרגע בו סבא נפרד מאתנו לא הרפית, לא נחת ולו לרגע אחד. תמיד תמיד תלויה היתה השאלה...

קראו עוד

סינרומן – לילך גליל

    לסבתא אסתר עִתּוֹנֵי סִינְרוֹמָן וּשְׁתֵּינוּ בַּמִּטָּה. הַצָּרְפָתִית שֶׁלָּךְ שִׁיר וְהַכָּרִית קָשָׁה. שֶׁלִּי עֲמֻקָּה, מְלֵאָה מַחְשָׁבוֹת עַל סִפּוּר נֶעְדַּר עֲלִילָה. יַלְדָּה בַּת עֶשֶׂר וְאִשָּׁה בַּת חֲמִשִּׁים, יָכֹלְנוּ לִשְׁכַּב כָּךְ חֳדָשִׁים.  ...

קראו עוד

מכתב מסבתא – לילך גליל

    1. בַּחַיִּים שֶׁהָיוּ לִי בְּקֹשִׁי קָרָאתִי עִבְרִית. אֲבָל כָּאן, בַּשָּׁמַיִם, לַמִּלִּים אֵין שָׂפָה. זְמַן הוּא צִיפָה רַכָּה וּסְמִיכָה. אֲנִי יְכוֹלָה לִשְׁכַּב וּלְחַבֵּק אֶת עַצְמִי כְּמוֹ יַלְדָּה. אֵין לִי אִמָּא וְאַבָּא, מֵעוֹלָם לֹא הָיוּ. אֵין לִי...

קראו עוד

לֹא הִסְפַּקְנוּ לְהִפָּרֵד – ליאת סלע

    לֹא הִסְפַּקְנוּ לְהִפָּרֵד מִמְּךָ, סַבָּא, לֹא הִסְפַּקְנוּ לוֹמַר לְךָ שָׁלוֹם, וְכַמָּה אֲנַחְנוּ אוֹהֲבוֹת אוֹתְךָ כַּמָּה קָשָׁה הַפְּרֵדָה, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁזּוֹ תִּהְיֶה פְּגִישָׁתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה לֹא הִסְפַּקְנוּ לְהִפָּרֵד מִמְּךָ, סַבָּא, גַּם...

קראו עוד

יָדַיִם – לאה צבי דובז'ינסקי

    יָדַיִם הַיָּדַיִם אֵינָם יָדַי, הָעוֹר הַמִּזְדַּקֵּן, כִּתְמֵי הַזְּמַן הַנּוֹגְסִים, כִּטְלָאִים, טְלָאִים הַפְּרָקִים   הַמִּתְפָּרְקִים , קְמוּרִים בְּגַבְנוֹנִיּוּתָם הָאֶצְבָּעוֹת הַגְּרוּמוֹת אָבְדָה  עֲדִינוּתָן, צִפֳּרְנַיִם מְקֻשָּׁטוֹת  בְּקַוֵּי זְמַן...

קראו עוד

סָבְתָא – לאה צבי דובזינסקי

    סָבְתָא וּבַיּוֹם הַזֶּה, סָבָתִי הָיְתָה בּוֹכָה מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר עַד צֵאת הַנְּשָׁמָה. עֵינֶיהָ הִצְטַמְצְמוּ  לִכְדִי חָרִיץ וּמִתּוֹכָם אֶשֶׁד דִּמְעוֹתֶיהָ מְמָאֵן  לְהַפְסִיק, הַיּוֹצֵר שֹׁבֶל אָרֹךְ שֶׁל כְּאֵב כְּשִׂמְלַת כְּלוּלוֹתֶיהָ. הִבַּטְתִּי,...

קראו עוד

זִקְנָה – טלי כהן שבתאי

    מַדּוּעַ זֶה מוּל לַעֲגָם שֶׁל אֲחֵרִים אֶל מוּל מְלִיצָה הָאֲיֻמָּה שֶׁל הַזִּקְנָה זֹאת הַצְּלִיעָה בִּשְׂרָה עֲמֻקּוֹת   בַּחֲצוֹת וּשְׁמוֹנִים שֶׁהָעֵת הֵבִיאָה בְּאָבִיךְ גִּיל שֶׁמְּבַשֵּׂר אַחֶרֶת? * מַדּוּעַ הַקִּרְטוּעַ בְּרֵישׁ גַּלֵי שֶׁיַּנְחֶה אֶת...

קראו עוד

הַמְּנַצְּחִים – יוסי גמזו

    אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם עוֹבְרִים יוֹם-יוֹם בַּגַּן הַצִּבּוּרִי וְהֵם מִצְעַד-הַנִּצָּחוֹן הֲכִי גָדוֹל, בְּלִי חֲצוֹצְרוֹת וּבְלִי תֻפִּים וּבְלִי שִלְטֵי הַגִּבּוֹרִים אֲבָל קְסוּמִים יוֹתֵר מִכָּל הָאַגָּדוֹת.   אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָם כְּפוּפִים וְאִטִּיִּים...

קראו עוד

זִקְנָה – יאיר בן־חור

    תָּוֵי פָּנִים נְפוּלִים, קָרַחַת סְתוּרָה, חוֹלוֹת מִדְבָּר כְּפוּלִים, מִשְׁנָה לֹא סְדוּרָה – בְּעִרְבּוּל נִצְחִי מוֹתִירִים צַלֶּקֶת אֲדֻמָּה, בְּעִרְבּוּב אֵין־סוֹפִי פּוֹרֶצֶת דַּלֶּקֶת עֲצוּמָה, פּוֹגַעַת, נוֹגַעַת, מַה הַתְּרוּפָה וּמַה הַמָּזוֹר – תָּוֵי...

קראו עוד

אִמִּי – חַיִּים סֶפְטִי

    שֵׂיבַת שְׂעָרֵךְ עַתָּה לְעֵינַי וּבְפָנַיִךְ אוֹתוֹת הַזְּמַן מְקַנְּנוֹת, אֱלִילָה מַזְקִינָה הֵד יַמִּי מְשַׁמֵּר קוֹלֵךְ וְהַשְּׁחָפִים מְרַחֲפִים בָּךְ תַּחַת שְׁמֵי הַבַּרְזֶל אַתְּ רוּחַ גְּדוֹלָה מַכָּה בִּי בְּמַרְאֵךְ מְעוֹרֶרֶת אַדְווֹת...

קראו עוד

סבתא – גדי לופו

    זִכְרוֹנוֹתַי עָלַיךְ סַבְתָּא אֶסְתֵּר הֵם בֹּקֶר עָכוּר וַאֲוִיר קַר וְחָרִיף, עֵת אוֹחֲזוֹת אֶצְבְּעוֹתַי בִּזְמוֹרוֹת עֲטוּרוֹת פְּנִינֵי טִפּוֹת גֶּשֶׁם, כְּקִישׁוּטֵי אִשָׁה.   וּמַבַּט עֵינַי נִשָּׂא אֶל מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן כְּמוֹ מֵעֵבֶר לַחֲלוֹם. ובין...

קראו עוד

שיר – גבריאלה

    העור שלי ממהר אל הגיל השלישי, אינו זוכר ראשיתו. מסתבך בתפילות שווא, "שלא ייגמר לעולם." או-אז מתרפק על עבר שלא זכור לו כלל. לפתע מבליח מבט כמוצא שלל רב, מגלה בינות לצללים את האור הגנוז בחיים.   מתוך ספרה העתידי 'לוחשת...

קראו עוד

משוררת – ארלט מינצר

    אֶת רַגְלָהּ בְּנַעַל בַּיִת אַט גּוֹרֶרֶת כִּנְזוּפָה. נָחֲתָה זִקְנָה כְּעַיִט, נֶאֱנַחַת, עֲיֵפָה.   בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ, מְטַיֶּלֶת, מְבַלָּה עִם נְכָדִים, גַּם פְּרָחִים הִיא מְגַדֶּלֶת – עִסּוּקִים כֹּה נִכְבָּדִים.   אַךְ לֹא דַי לָהּ בְּכָל אֵלֶּה. מָה...

קראו עוד

נאמנה – ארלט מינצר

    הַצְּעִירוּת מוֹשֶׁכֶת לֵב, וְלָהּ אֶסְגֹּד, אֲבָל אִתִּי רַק הַזִּקְנָה תַּסְכִּים לִרְקֹד. בְּלֵית בְּרֵרָה, אִתָּהּ עַל זוּגִיּוּת אֶשְׁקֹד – גַּם אִם תַּשְׁחִית פָּנַי, בָּהּ לֹא אוּכַל לִבְגֹּד....

קראו עוד

ארלט מינצר – כרית

    בַּמִּקְלַחַת בַּחוֹף, אִישׁ זָקֵן מִתְרַחֵץ; הַמַּיִם חָמִים וְנוֹגְעִים בּוֹ בְּרֹךְ. מֵאָז יָד בּוֹ נָגְעָה, חָלַף זְמָן אָרֹךְ. בֹּהַק אוֹר אַחֲרוֹן עַל גֵּווֹ מִתְנוֹצֵץ. הוּא שָׁב לְבֵיתוֹ וְקוֹרֵא: אָלִין! תְּמוּנָתָהּ מְחַיֶּכֶת מֵעַל הַמָּדָף. אֵיךְ...

קראו עוד

אישה בת שמונים – אלי אביר

    רָאִיתִי אִשָּׁה בַּת שׁמּוֹנִים מְרַצְרֶצֶת בַּמַּיִם הַכְּחֻלִּים, וְיַלְדָּה קְטַנָּה צוֹחֶקֶת מִתּוֹךְ קִמַטֵיה הַזּוֹהֲרִים

קראו עוד

שנים נושרות ברוח – אירית וייסמן מינקוביץ

    עָלֶה נִדַּף אִמִּי. שְׁנוֹתֶיהָ עָלִים נוֹשְׁרִים בָּרוּחַ. אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בָּהּ בְּחֶרְדַת קֹדֶשׁ שֶׁמָּא מַבָּטִי יְפוֹרֵר אוֹתָהּ וְהִיא תִּתְפּוֹגֵג בַּמַּשָּׁב. פַּעַם הָיוּ צְעָדֶיהָ מְדֻיָּקִים, עַכְשָׁו הִיא מְטִילָה מִשְׁקָלָהּ מֵרֶגֶל לְרֶגֶל,...

קראו עוד

זיקנה – אירית סלע גבורי

    גם אם שיער ראשי יאפיר והקמטים תחת עיניי יתרבו וזה אשר בינות לגבות יעמיק גם אז ישארו עיניי כחולות, ובת צחוק על שפתיי תרצד לעתים. כי גם אם בערפל חיי לעד אפסע תמיד אמצא רגעים של תקווה ושבבים של אור ירצדו ויעלמו. ואני אשב לי דומם וכשחיוך על פני, אחשה וכל אשר יראני...

קראו עוד

אִי תְּנוּעָה – איריס אליה כהן

    וּכְבָר חֲצִי שָׁנָה יוֹשֵׁב אָדָם זָקֵן עַל אִי תְּנוּעָה בְּצֹמֶת הַקְּרָיוֹת, וּמְנַגֵּן לָרוּחַ מְכוֹנִיּוֹת עֲנָק נוֹבְחוֹת מִכָּל הָעֲבָרִים שׁוֹעֵט הַיּוֹם סְבִיבוֹ, דּוֹלֵק הָעֶרֶב אַחֲרָיו, נוֹשֶׁכֶת שֶׁמֶשׁ בְּעָרְפּוֹ וְגֶשֶׁם זַלְעֲפוֹת סוֹאֵן הַפִּיחַ...

קראו עוד